רע"א 1337/24

תקציר

במקרה זה, דחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור על החלטת ביניים, והדגיש כי ערכאות הערעור נמנעות בדרך כלל מלהתערב בהחלטות ביניים של בית המשפט הפרוצדורלי, אלא אם כן נסיבות חריגות מצדיקות התערבות כזו. הדבר עולה בקנה אחד עם העיקרון לפיו ביקורת על החלטות ביניים צריכה להיות שמורה בדרך כלל לערעורים על פסק הדין הסופי, אלא אם דחיית הערעור תפגע באופן משמעותי בזכויות הצדדים או תוביל להליכים מיותרים או שגויים. בית המשפט התייחס לתקדימים המחזקים כלל זה, וציין כי מטרתו למנוע שיבושים ברציפות הפרוצדורלית, להרתיע בעלי דין משימוש בערעורים לעיכוב הליכים, ולהימנע מהתייחסות להחלטות שעלולות להפוך לחסרות משמעות או חסרות חשיבות בפסק הדין הסופי. במקרה הספציפי הזה, מצא בית המשפט כי בית משפט קמא טרם סיים את דיוניו בשאלת גובה החוב או בפרטי חישובי הריבית, והותיר פתוחה את האפשרות שההחלטה הסופית עשויה להתיישב עם עמדת המבקשים. לפיכך, שמרה לעצמה המבקשים את הזכות לערער על חישוב החוב, לרבות סוגיות שהועלו בערעור שנדחה, בעת הגשת ערעור על ההחלטה הסופית. מאחר שתשובות המשיבים נחשבו מיותרות, לא היה צו להוצאות. ההחלטה ניתנה ב-18 בפברואר 2024, והדגישה את ההקפדה על עקרונות פרוצדורליים החלים על ערעורים ברשות השופטת.