עת"מ 5173-07-11

תקציר

העותר, אזרח אריתריאה, ביקש כי אזרחותו תוכר על ידי משרד הפנים הישראלי. הוא גורש מאתיופיה לאריתריאה בשנת 1998 ולאחר מכן הסתנן לישראל. המשרד פקפק בגרסתו והכחיש את טענתו בנימוק של חוסר עקביות וחוסר ידע על התרבות האריתראית, והגיע למסקנה שיש לו אזרחות אתיופית. בית המשפט מצא את החלטת המשרד בלתי סבירה. בית המשפט קיבל את טענת העותר כי הוא אזרח אריתריאה בהתבסס על גרסתו העקבית, מצב משפחתו ומסמכים תומכים שהמשרד לא הצליח לערער עליהם במידה מספקת. זאת ועוד, קשריו של העותר עם אריתריאה, והעובדה שאתיופיה גירשה אותו, הביאו לכך שלא ניתן היה לראות בו אזרח אתיופי באופן סביר. לפיכך, העתירה התקבלה, המשרד חויב להכיר באזרחותו האריתראית, וחויב לשלם את הוצאותיו בסך 25,000 ₪.