ת"צ 25084-07-18

תקציר

פסק הדין דן לגופה של המצאה ולדרישות להגשת מסמכים משפטיים בחו"ל. היא פותחת בדחיית טענותיה של Huahai בדבר הטעיה בדבר אי קבלתה של Dexel את בקשת הסמכות, וקובעת כי Dexel אכן הפנתה להודעה הרלוונטית. לאחר מכן מתייחס פסק הדין לתחולתן של תקנות סדר הדין האזרחי הקודמות על התיק, בהתחשב במועד הבקשה, ודוחה את טענת חוהאי כי האמצאה פסולה בשל היעדר היתר להמצאה מחוץ לתחום. דקסל טענו כי הם מסתמכים על היתר ההמצאה שניתן לבר-נתן, שאמור לחול גם על בקשתם. פסק הדין מסכים כי הסדר הפשרה הפרוצדורלי מאשר זאת, אך מבהיר כי על דקסל להגיש בקשה נפרדת להיתר המצאה עבור הודעת הצד השלישי. בהתייחס לאמנת האג מציין פסק הדין כי האמנה מתווה את הדרכים הראויות להפקת מסמכי בית משפט בחו"ל. מכיוון שסין מתנגדת לשירות ישיר, ההמצאה הנוכחית אינה עומדת באמנה. יתר על כן, נספחי הודעת הצד השלישי לא תורגמו לסינית, כנדרש באמנה. פסק הדין דן בחריגים לדרישה זו ומגיע למסקנה כי הם אינם חלים במקרה זה. היא דוחה את טענותיה של דקסל כי היא נחשבת ל"בעלת רישיון" של Huahai או כי כתבי טענות קודמים הומצאו כדין, וקובעת כי רק הבקשה לקבלת רשות להגיש הודעת צד שלישי הוגשה כראוי. התנהגותה של Huahai נחשבת גם היא בתום לב, ולפיכך, הודעת הצד השלישי נחשבת כלא מוגשת כדין. בסופו של דבר, פסק הדין נעתר לבקשתה של Huahai, וקובע כי הודעת הצד השלישי לא נמסרה כדין ל- Huahai. דקסל נדרשת להגיש בקשה להיתר המצאה תוך 21 יום אם ברצונה להגיש את ההודעה מחוץ לתחום. בנוסף, Dexel מחויבת לשלם ל-Huahai שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 דולר, כאשר העלויות מופחתות בשל ההאשמה חסרת הבסיס של Huahai בדבר הונאה. פסק הדין מאושר על ידי הרשם ומיום 19.8.2022.