רע"א 5290/08

תקציר

בבחינת הבקשה ותשובותיהם של המשיבים, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, תוך שמירה על העיקרון לפיו על ערכאת ערעור להתערב רק בהחלטות בית המשפט הפרוצדורלי הנוגעות לסעד זמני במקרים חריגים. בית המשפט המחוזי בחן את העובדות שהוצגו ולא מצא הצדקה לצו מניעה זמני, ואף שהחלטת בית המשפט המחוזי הייתה קצרה, היא כיסתה באופן משביע רצון את מאזן שיקולי הנוחות, אשר שללו את הצורך בהתערבות. בית המשפט קבע כי אין מקום ליתן צו מניעה זמני, שכן הנזקים הפוטנציאליים מפינוי המבנה נחשבים כספיים וברי פיצוי אם המבקשים יגברו על תביעתם. הבניין, שנעשה בו שימוש מסחרי, לא אכלס את המבקשים, והסכם של הבנק עם הדיירים צמצם עוד יותר את פוטנציאל הפגיעה. בנוסף, טענת המבקשים ואחד המשיבים בדבר אי הצורך בפינוי עקב הסדרת חובות בנקאיים לא הייתה משכנעת, שכן החוב נותר ללא תשלום עקב סכסוך עסקי, אשר לא הצדיק פגיעה בזכויות המשכנתא של הבנק. גם אם הכספים ממימוש הבניין היו עולים על חוב המשכנתא, עדיין היו המבקשים תובעים את חלקם הזכאי, ובכך נמנע נזק בלתי הפיך. לפיכך, מאזן הנוחות העדיף במידה רבה את דחיית הבקשה, כאשר סיכויי ההצלחה של התביעה העיקרית נחשבו נמוכים בשל עיכובים פרוצדורליים ותביעת המשכנתא החזקה יותר של הבנק. לבסוף, התנגדות להגשת תגובות נוספות נדחתה בשל שיקול דעת מעמיק שכבר ניתן למאזן הנוחות על ידי המבקשים. משכך, הבקשה נדחתה, הצו הארעי בוטל והליכי המימוש יתחדשו, כאשר המבקשים חויבו בהוצאות משפט והוצאות משפט לחלק מהמשיבים.