בש"פ 1372/20

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי לעכב את מעצרו של המערער, א.ש., עד תום משפטו באשמת ניסיון רצח ועבירות נוספות שבוצעו נגד א.א., אחיו. הערעור נסוב סביב השאלה האם יש די ראיות לכאורה לעצור את א.ס. תיק התביעה מסתמך על ראיות נסיבתיות, לרבות נתונים סלולריים, צילומי אבטחה והצהרות עדים. על פי החשד, א.ש. השתתף בניסיון התנקשות בחייו של א.א., יחד עם שני נאשמים נוספים, ח.א. וג.כ. מהראיות עולה כי ח.א. הוא התוקף שדקר את א.א., בעוד ג.כ. רכב על אופנוע בקרבת מקום. בינתיים, א.ש. מואשם כי נהג בניידת, אאודי, סמוך לזירת הפשע. טיעוני התביעה נגד א.ש. נשענים על הטענה כי ביום התקיפה הוא השתמש בטלפון נייד ספציפי בתשלום מראש, טלאס 7568. מספר טלפון זה מקושר לארוסתו של א.ס. והיה פעיל בסמוך לזירת הפשע בזמנים הרלוונטיים. בנוסף, נמסר כי א.ש. נראה נוהג ברכב מאזדה בצילומי אבטחה מכביש 6, ואחותו נ.ע. ניסתה לשבש את החקירה. עם זאת, א.ש. הציג אליבי, וטען כי שהה עם אחרים בביתו בטמרה. בית המשפט, תוך נקיטת זהירות, בוחר שלא לראות בשתיקתו של א.ש. במהלך חקירותיו או בניסיון ההתערבות של אחותו הפללה. לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות, מגיע בית המשפט למסקנה כי התביעה הציגה ראיות מספיקות לכאורה כדי לעצור את א.ס. עד תום המשפט. ההחלטה מתבססת על הדמיון הרב בין נהג הניידת לבין א.ש., וכן על השימוש בטלאס 7568, לכאורה על ידי א.ש., במהלך ניסיון ההתנקשות. צירוף הנסיבות הללו נחשב בלתי סביר ביותר, מה שמרמז מאוד על כך שא.ס. אכן היה מעורב בפשע. יתר על כן, בית המשפט מוצא את האליבי שהציג א.ש. כבלתי אמין. לפיכך, הערעור נדחה, והחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את א.ש. מתקבלת.