רע"א 7719/23

תקציר

פסק הדין דוחה בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה בהליך פשיטת רגל, תוך שימת דגש על שיקול הדעת הרחב המוקנה בדרך כלל לבתי משפט לחדלות פירעון. המבקש ערער על החלטה הדוחה את בקשתו השלישית לעכב את מכירת דירת מגוריו, וטען ללא הצלחה כי יש לאפשר לו לפרוע את חובותיו כדי לעצור את המכירה. בית המשפט קבע כי המבקש לא הוכיח את הנסיבות החריגות הדרושות כדי להצדיק את ביטול החלטת בית משפט קמא. פסקי דין קודמים אישרו את פירוק הדירה, דבר שהמבקש הסכים לו בתחילה, אך בהמשך ניסה לחזור בו. בית המשפט לא מצא שינוי נסיבות מהותי או טעות המצדיקים בחינה מחודשת של החלטות אלה והדגיש את משמעות הסופיות בהליך המכירה, בהינתן שהקונה כבר התחייב לכספים. הצעתו של המבקש בסך 250,000 ₪ לא הספיקה לכיסוי חובותיו וההוצאות המשפטיות הנלוות לכך, דבר שערער את מעמדו. זאת ועוד, נדחתה טענת המבקש כי על בית המשפט לענייני משפחה לטפל בתיק, תוך הדגשה כי לבית המשפט לפשיטת רגל סמכות לדון בעניינים אלה בשל מומחיותו. עוד ציין בית המשפט כי אי עמידתו של המבקש במועדים קודמים פוסלת את טענותיו הנוכחיות. ככלל, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות משפט של המשיבים.