רע"א 4445/96

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם המוסד לביטוח לאומי (המשיב) מוסמך לבקש צו מעצר לחייב על סמך פסק דין מזונות מבלי לערוך חקירת כשירות. המערער, שגרושתו ובנותיו חויבו במזונות, הגיש ערעור על ההחלטה לדחות את תביעתו על ידי בית המשפט המחוזי. מסעיף 14(ב) לחוק המזונות ומהפרק השביעי לחוק ההוצאה לפועל משתמע לכאורה כי למוסד לביטוח לאומי אותן זכויות כמו לנושה המקורי, לרבות הזכות לבקש צו מעצר ללא חקירת כשירות מוקדמת. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי סעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל, המאפשר הוצאת צווי מעצר בתיקי מזונות, חל אך ורק על זכויותיהם האישיות של קרובי משפחתו של החייב ולא על מוסדות כמו המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט הדגיש כי החירות היא זכות יסוד ויש להעדיף אותה על פני צרכי הגבייה. יתר על כן, נקבע בפסק הדין כי תפקידו של המוסד כנושה אינו מצדיק העדפת צרכי הגבייה שלו על פני חירותו של החייב. בנוסף, פסק הדין הדגיש כי חובות מזונות אינם מבוססים תמיד על יכולתו של החייב לשלם והמליץ לבתי המשפט לציין את הבסיס לפסיקה בפסקי דינם. בהחלטה נקבע כי יש לבצע חקירת כשירות לפני הוצאת צו מעצר, ופסק הדין של בית המשפט המחוזי והחלטת ראש ההוצאה לפועל בוטלו. המשיב חויב לשלם את הוצאותיו של המערער.