עת"מ 54201-01-16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות בקשה לצו ביניים שימנע מרשות עירונית לממש ערבות בנקאית. הערבות המדוברת ניתנה כתחליף לתשלום מיידי במזומן של היטלי פיתוח, סלילה ודמי בנייה בגין היתר להקמת מבנה פנימייה. העותר, הכפר הירוק, טען כי קיימת הבנה עם העירייה כי הערבות תישאר בתוקף עד להכרעה במחלוקת על חוקיות החיוב. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל ראיה להסכם כזה ופירש את לשונה החד-משמעית של הערבות האוטונומית כמאפשרת חילוט ללא תנאי. גם אם בית המשפט היה מקבל את טענת הכפר הירוק בדבר ההארכה, הוא הדגיש כי היה על העותר לפעול באופן אקטיבי לפתרון הסכסוך. בקשת העירייה לחילוט נחשבה סבירה, בהתחשב בכך שחלפו למעלה מחצי שנה מאז הוצא ההיתר והעותר לא נקט בפעולה מספקת לביטול החיוב. כן נדונה הפסיקה בדבר נסיבות חריגות לפגיעה בעקרון הערובה האוטונומית, כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי אי החוקיות הנטענת במקרה זה אינה מהווה עילה לסטייה. יתר על כן, מאזן הנוחות לא נטה לטובת הכפר הירוק, מה גם שהחשש העיקרי נגע להשפעה הכספית הפוטנציאלית של שינוי המדיניות לכאורה של העירייה. לבסוף, בעוד ששני הצדדים ספגו ביקורת על התנהלותם הפרוצדורלית, הבקשה לצו הביניים נדחתה והצו הארעי בוטל.