רע"מ 21647-09-15

תקציר

במקרה זה הוחלט על בקשת רשות ערעור לחופשה של אזרח אריתריאה שנכנס לישראל בשנת 2010. המבקש ביקש צו מניעה זמני שימנע את העברתו למתקן חולות, בעקבות החלטת בית הדין לעררים בתל אביב. בית הדין לעררים דחה את בקשת המבקש, בנימוק שסיכויי ההצלחה בערעור נמוכים וקבע כי המבקש עומד בתנאי המעצר של משרד הפנים. בית המשפט קבע כי השהייה בחולות לא תגרום למבקש נזק בלתי הפיך. המבקש טען כי שהות של 20 חודשים בחולות אינה חוקתית, מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון בעניין דסטה, וכי היא כרוכה בנזק חמור ובלתי הפיך עקב ניתוק מביתו, מעבודתו ומחבריו. בנוסף, הדגיש המבקש כי בקשת המקלט שלו לא זכתה להתייחסות עניינית וטען כי היה מקום להחיל את אמות המידה של המשפט האזרחי במקום את אמות המידה של המשפט הפלילי, שכן הוא אינו אשם בפשע כלשהו. למרות הבקשה, החליטה הרשות הבוחנת לדחות את הערר מבלי להידרש לתגובת המדינה. ההחלטה אישרה מחדש את קביעתו של בית הדין לעררים כי אין בסיס לצו מניעה זמני והדגישה כי המצב אינו בלתי הפיך גם אם החלטות עתידיות יטיבו עם המבקש. בית הדין הדגיש כי הגשת בקשת מקלט לבדה אינה מצדיקה את מניעת העברתו של המבקש לחולות. לפיכך נדחתה הבקשה והיה צורך להודיע על כך לגורמים הרלוונטיים.