ת"א 35017-03-10

תקציר

התובע, מעבד שיש, הגיש תביעה נגד אבן קיסר, יצרנית משטחי השיש, נגד מדינת ישראל, ונגד דן שיש, מפיץ מוצרי אבן קיסר, וטען כי כתוצאה מעיבוד משטחי שיש אובחן אצלו סיליקוזיס, מחלת ריאות חשוכת מרפא, וכי הנתבעים התרשלו כלפיו. לטענת התובע, אבן קיסר ידעה על הסכנות הכרוכות בטיפול בפאנלים שלה אך לא הזהירה אותו ולא הדריכה אותו בדבר אמצעי הבטיחות הנדרשים, והמדינה, שהייתה אחראית על הפיקוח על העבודה, לא הזהירה אותו מפני הסיכונים הכרוכים בעבודתו ולא פיקחה עליו כראוי. לטענת התובע, כשלים אלה גרמו לו נזק. דן שיש טענה כי היא אינה אחראית לאופן עיבוד משטחי השיש, וכי היא שימשה רק כמתווכת בין אבן קיסר למעבדים. המדינה טענה כי הפוגעים הישירים - אבן קיסר ודן שיש - אחראים לנזקי התובעת, וכי חלקה, אם בכלל, הוא מזערי. לאחר דיון ההוכחות נמצא כי הן אבן קיסר והן המדינה התרשלו כלפי התובע. אבן קיסר ידעה על הסיכונים הכרוכים בעיבוד הפאנלים שלה, אך לא הזהירה כראוי את התובע ולא הדריכה אותו על אמצעי הבטיחות הנדרשים, והמדינה לא הזהירה את התובע מפני הסיכונים הכרוכים בעבודתו ולא פיקחה כראוי על בית המלאכה של התובע. עוד נמצא כי התובע התרשל באופן תורם, וכי רשלנותו יוחסה למצב בשיעור של 40%. בנוסף, נמצא כי לדן שיש אין אחריות כלפי התובעת, שכן תפקידה היה מוגבל להעברת הזמנות ומשטחי שיש בין אבן קיסר למעבדים, ולא היה לה קשר מקצועי עם התובעת. אשר לקשר הסיבתי, נמצא כי הראיות ביססו קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין נזקו של התובע, וכי מחלתו של התובע נבעה כתוצאה מעיבוד לוחות אבן קיסר ושאיפת האבק המזיק שהשתחרר במהלך עיבודם. עוד נמצא כי רשלנותו התורמת של התובע נבעה מכך שלא ביצע את הבדיקות והבדיקות הנדרשות על פי תקנות הבטיחות, ולא נקט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים, למרות שידע את הסיכונים הכרוכים בעבודתו ואת אמצעי הבטיחות הנדרשים. בית המשפט קבע את נכותו של התובע בשיעור של 60% ואת נכותו התפקודית בשיעור של 75%. בנוסף, קבע בית המשפט את אובדן ההשתכרות של התובע בעבר ובעתיד, הצורך בסיוע עתידי, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות ונזקים לא ממוניים (כאב וסבל). סכום הפיצוי הכולל שנפסק לתובע עמד על 5,292,956 ₪, אשר הופחת ב-40% עקב רשלנות תורמת של התובע, ועמד על 3,175,774 ₪. מסכום זה ניכה בית המשפט את הסכומים שהתובע קיבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי, ובהתאם לחוק הביטוח הלאומי היה התובע זכאי ל-25% מסכום הפיצוי לאחר ניכוי אשמת התורם, קרי 793,944 ₪. לבסוף קבע בית המשפט כי אבן קיסר והמדינה ישלמו לתובע סכום זה, בצירוף הוצאות והצמדה, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם. הודעות צד ג' שהגישו אבן קיסר והמדינה זו נגד זו התקבלו בהתאם לחלוקת האחריות ביניהן. התביעה נגד דן שיש נדחתה, ואבן קיסר חויבה לשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הודעת צד ג' שהגישה אבן קיסר נגד דן שיש נדחתה, ואבן קיסר חויבה לשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. המדינה חויבה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לחברת גטניו מארבל, שנגדה הגישה הודעת צד ג', שבוטלה בהסכמה.