ע"א 435/85

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור ולערעור שכנגד על פסק דין בעניין תאונת עבודה. המשיב, עובדת, נגרמו לה חבלות קשות בידה ביום עבודתה הראשון במפעל של המערערת בעת שהשתמשה במכונה לחיתוך לחם. בית המשפט המחוזי מצא את המערערת אחראית הבלעדית ופסק למשיב פיצויים. הערעור והערעור שכנגד התמקדו בסוגיות של אשם תורם ואומדן נזק. בית המשפט העליון דחה את שני הערעורים ואישר את ממצאי בית המשפט המחוזי. בשאלת האשם התורם, הדגיש בית הדין את אחריות המעביד בהבטחת תנאי עבודה בטוחים ומתן הדרכה נאותה. קשה לייחס לעובד אשמה בתאונה שמתרחשת במהלך העבודה. הפרת חובה חקוקה על ידי המעסיק מכבידה עוד יותר לטובת העובד. רק כאשר עובד יוצר סיכון באופן עצמאי באמצעות החלטתו החופשית, והנזק נובע מסיכון זה, בית המשפט ייחס אשם תורם. במקרה זה, בעוד שפעולתה של המשיבה גרמה במישרין לתאונה, מצא בית המשפט כי היא לא הונחה או הוזהרה כראוי על סכנות המכונה. באשר לנזק, אישר בית המשפט המחוזי את הערכתו של בית המשפט המחוזי בדבר אובדן כושר עבודה בשיעור של 60%, המבוססת על נסיבות שונות הסובבות את הפגיעה ונבדלת מנכות רפואית. בית הדין הסכים גם עם גישתו של בית המשפט המחוזי לקביעת השכר הצפוי, תוך הסתמכות על שכרה הקודם של המשיב, אותו השתכרה לפני שהחליפה מקום מגורים. הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו, אך המשיב זוכה מהוצאות, נוכח תפקידו של הערעור שכנגד כמשקל נגד לערעור הראשוני. המערערת חויבה לשלם את הוצאות המשיב.