עת"מ 1111/07

תקציר

אישה מבוגרת, חולנית ומדוכאת בת 94, העותרת מס' 1, והמטפלת שלה, העותרת מס' 3, המטפלת בה למעלה מעשר שנים, הגישו עתירה יחד. העותרת מס' 3, הדוברת ספרדית עם העותרת מס' 1 ופיתחה עמה קשר מיוחד, עומדת בפני צו יציאה מהארץ. העותרים ביקשו לבטל את צו היציאה, בנימוק של פגיעה נפשית קשה שתיגרם לעותרת מס' 1 אם העותרת מס' 3 תעזוב. עוד נטען, כי הוראות סעיף 3א(ב) לחוק הכניסה לישראל צריכות לחול במקרה זה, ולאפשר את הארכת האשרה של העותרת מס' 3. עם זאת, בית המשפט מצא כי סעיף זה חל על עובדים זרים השוהים כדין ולא ניתן להשתמש בו להארכת שהייה בלתי חוקית. טענות העותרים כי הנסיבות הנוכחיות מהוות מקרה הומניטרי חריג הוכרו, ולמרות דחיית העתירה העיקרית, הורה בית המשפט לוועדה בין-משרדית לבחון את הנושא בהקדם. החלטה זו התקבלה בהתחשב באינטרס הציבורי למנוע מזרים להשתקע בישראל ובפסיקות קודמות שתמכו במדיניות. בית המשפט הדגיש את חשיבות כיבוד החוק והמסגרת החקיקתית הנוגעת לעובדים זרים, ועל כן העתירה נדחתה בסופו של דבר, למעט הפניה לוועדה הבין-משרדית לדיון נוסף.