רע"א 8468-03-18

תקציר

התיק עוסק בסכסוך על בעלות על מטען תירס שיובא מאוקראינה על הספינה "פייחה", שעלתה באש וגרמה נזק כבד למטען. בעלת המטען, מילובר תערובות, תבעה פיצויים מבעלת האונייה, פייה ספנות בע"מ, אך פייה טענה כי יש לדחות את התביעה משום שהנמען המוזכר בשטר המטען הוא מילובר בונדס ולא מילובר תערובות, ותקופת ההתיישנות של מילובר בונדס לתבוע חלפה. בית משפט קמא דחה את בקשתה של פייה לסילוק על הסף, בקובעו כי סעד הדחייה על הסף הוא צעד דרסטי שיש לנקוט בו רק כאשר אין לתביעה סיכוי להצליח. עוד ציין בית המשפט כי זהות התובע אינה חשובה וכי תכליתה של תקופת ההתיישנות המקוצרת היא שהמוביל ייערך להליך המשפטי, כפי שכבר עשתה פייחה. פייחא ערער על ההחלטה, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והסכים עם פרשנותו של בית משפט קמא לחקיקה הרלוונטית ולפסיקה קודמת. עוד הזכיר בית המשפט המחוזי כי די בתביעה שהגישה הפניקס חברה לביטוח בתוך שנה מיום האירוע, בגין אותו אירוע נזק, כדי לעצור את תקופת ההתיישנות, שכן היא מקיימת את דרישת "תביעה שהוגשה לבית המשפט". לפיכך, צירופה של מילובר אג"ח כתובעת נוספת לא סתר את כללי תקופות ההתיישנות. לפיכך נדחתה בקשתה של פייה לדחייה, ובית המשפט החליט שלא להורות על הוצאות כלשהן, לאור הטיעונים הנרחבים שהציגה מילובר תערובות.