בג"צ 322/77

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה נגד הרכבה ונהליה של ועדה בוחנת שמינה מנכ"ל משרד החינוך והתרבות לבחינת מועמדים לתפקיד מנהל חטיבת ביניים ממלכתית חדשה בנהריה. בעתירה נטען כי הרכב הוועדה אינו תקין לפי חוק שירות המדינה (מינויים) וכללים, וכי לחלק מהחברים יש הטיות אישיות. עם זאת, בג"ץ קבע כי כל עוד לא הוכח כי שיקולים זרים השפיעו על החלטת הוועדה, היכרות אישית ותוצאותיה הטבעיות אינן פוסלות חברים בוועדה כזו. בית המשפט מצא כי על הליכי המינוי של המנכ"ל חלים חוק חינוך ממלכתי ותקנותיו, המחייבים התייעצות עם המזכירות הפדגוגית והרשויות המקומיות. בעוד גישתו של המנכ"ל להקמת ועדת בדיקה למילוי דרישות אלה הייתה מוטלת בספק, בית המשפט לא מצא ראיות למשוא פנים או להתנהלות בלתי תקינה. באשר לחששותיו של העותר מפני חברי ועדה ספציפיים, דחה אותם בית המשפט כבלתי מוצדקים, וקבע כי היכרותם האישית של החברים עם המועמדים אינה פוסלת אותם, ואין הוכחה משוא פנים. עוד הזכיר בית המשפט כי פסילת חברים בשל דעה קדומה אישית תעכב את הקמתה של ועדה משמעותית. כמו כן, קיבל בית המשפט את הסברו של מר לוי בדבר תפקידו והשתתפותו בוועדה. לבסוף, דחה בית המשפט את הטענה כי הבדיקות היו פורמליות בלבד, ולא מצא ראיות התומכות בה. כתוצאה מכך, ביטל בית המשפט את הצו המותנה ולא הוציא כל צו הוצאות, והותיר את החלטת הוועדה על כנה.