תפ"ח 34137-07-21

תקציר

הנאשם הורשע בביצוע מעשים מגונים בבתו הקטינה במשך שנתיים, החל בהיותה בת 12. המעשים כללו נגיעה בחזה שלה ושפשוף איבר מינו בין ברכיה. בית המשפט הכיר בחומרתן הרבה של עבירות מין כאלה בתוך המשפחה, אשר פגעו בכבודו של הקורבן, בשלמות גופו ובאוטונומיה שלו. מעשיו של הנאשם גרמו לקורבן נזק נפשי כבד. בעוד שהמחוקק קובע עונש מינימום לעבירות כאלה, לבית המשפט שיקול דעת בקביעת העונש ההולם. בהתחשב בפגיעה בערכים חברתיים, בחומרת המעשים ובנסיבות ביצוע העבירה, מצא בית המשפט כי טווח הענישה ההולם הוא 5.5 עד 10 שנות מאסר. במסגרת זו גזר בית המשפט על הנאשם 6 שנות מאסר, בהתחשב בהיעדר עבר פלילי, הודאתו וחרטתו, הסיכון הנמוך לעבירה חוזרת והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. בית המשפט גם הטיל עליו עונשי מאסר מותנים והורה לנאשם לשלם פיצויים בסך 120 אלף שקל לנפגע. ההחלטה נועדה לשקף את חומרת המעשים, להוות גורם מרתיע ולעשות צדק עם הקורבן תוך הכרה במדיניות הענישה הרווחת בעבירות מסוג זה.