צבאי 48137-04-19

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי התנגדויות הנוגעות לשתי צוואות שונות של אדם שנפטר. בהתנגדות הראשונה, שהוגשה על ידי בתו של המנוח, נטען כי הצוואה מיום 17.1.2018 אינה תקפה בשל חוסר כשירותו של המנוח בעת החתימה. הבת טענה בתחילה גם לפגמים צורניים בצוואה, כמו גם להשפעה ומעורבות בלתי הוגנת של האישה, אך טענות אלה בוטלו בהמשך. ההתנגדות השנייה, שהוגשה על ידי אשת המנוח, מתנגדת לצוואה מיום 13.8.2015, בנימוק קיומה של הצוואה המאוחרת משנת 2018, וכן השפעה ומעורבות בלתי הוגנת של הבת בעריכתה. באשר להתנגדות הראשונה, מקבל בית המשפט את טענת הבת, ומוצא ראיות מספיקות לכך שהמנוחה לא הייתה כשירה במועד החתימה על הצוואה. ההחלטה מתבססת על מסמכים רפואיים, חוות דעת מומחה ועדויות עדי הצוואה ובני משפחתה, המצביעים כולם על חוסר יכולתו של המנוח להבחין בטיבה של הצוואה. ההתנגדות השנייה, לעומת זאת, לא התקבלה. האישה לא סיפקה ראיות מספיקות להשפעה או מעורבות בלתי הוגנת של הבת בעריכת הצוואה משנת 2015. האישה לא הצליחה להוכיח טענות אלה, ועדויות שלה ושל בני משפחה אחרים לא עלו בקנה אחד עם מסמכים רפואיים אובייקטיביים. כתוצאה מכך, הצוואה משנת 2018 נדחית, והצוואה משנת 2015 מוכרת כתקפה. כמו כן, האישה מחויבת לכסות את הוצאות הבת בגין ההליך, בסך 35,100 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. פסק הדין ייחתם על ידי השופט לצו קיום הצוואה משנת 2015.