ת"א 5397/98

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית בין ערן פרנקו לבין הבנק הבינלאומי הראשון, וכן ויזה סי.איי.אל, בנוגע לעסקאות בלתי מורשות שבוצעו בכרטיס האשראי של פרנקו באוקטובר 1997. העסקאות, שבוצעו באילת ובטאבה, הסתכמו בכ-55 אלף שקל, מה שגרם לחשבונו של פרנקו להיכנס לחיוב. הבנק דרש פירעון מפרנקו, אך הוא סירב בטענה שהעסקאות אינן מורשות ונובעות מכרטיס גנוב או מזויף. פרנקו הוסיף וטען כי הבנק פעל באופן פסול ורשלני, ולכן אין זכאי לתבוע ממנו את הסכומים. כמו כן הגיש תביעה נגדית נגד הבנק וויזה, בדרישה להשבת הכספים, פיצוי בגין לשון הרע לאחר שנעלב על ידי עובד בנק, וכן הוצאות נסיעה לאילת לצורך בירור העסקאות, ופיצוי בגין עוולה נזיקית לפי חוק איסור לשון הרע. בית המשפט קבע כי פרנקו לא הצליח להוכיח כי העסקאות היו בלתי מורשות, וכי הוא אף תרם להן. לפיכך התקבלה תביעת הבנק, ופרנקו חויב לשלם לבנק סכום של 55,345 שקל בתוספת ריבית. תביעתו שכנגד נדחתה מכל הבחינות, והוא חויב לכסות את הוצאות הבנק והויזה, כל אחד בסך 5,000 ₪.