ע"פ 1632/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לבקשה לעכב ביצוע עונש מאסר שנגזר על זילכה בשל אי ציות לצו קודם של בית המשפט. על בית המשפט לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות כדי לקבוע אם יש לעכב את ביצוע גזר הדין אם לאו. אחד השיקולים המרכזיים הוא האם הצד המפר יכול לבצע את צו בית המשפט הקודם. במקרה זה, טוען זילכה כי אין ביכולתו לעמוד כלכלית בצו להפקדת כספי דיבידנד בקופת בית המשפט, אולם בית המשפט מוצא כי טענה זו אינה יכולה להתקבל כפי שנטענה בעבר ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. יתרה מכך, זילכה לא הביא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתו לשינוי לרעה במצבו הכלכלי מאז פסק הדין הקודם. המסמכים שהציג מציירים תמונה חלקית בלבד של מצבו הכלכלי ואינם מסבירים מדוע לא ציית להחלטה כאשר הייתה לו היכולת הכלכלית לעשות כן מיד לאחר פסק הדין הקודם. לפיכך, מאזן הנוחות אינו לטובת זילכה, שכן המפתחות להימנעות ממאסר נמצאים בידיו. אם ייכלא בעתיד או שמצבו הכלכלי ישתנה באופן משמעותי, רשאי בית המשפט לשקול מחדש את עמדתו. עד אז נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע, וזיכא חויבה לשלם למשיבים הוצאות בסך 3,000 ₪.