מ"ת 26589-12-10

תקציר

נגד דניאל (לאוניד) טיברג הוגש כתב אישום באשמת חטיפה לשם סחיטה, שוד בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע. במקביל הוגשה בקשה למעצרו של טיברג עד תום ההליכים. בדיון בפני השופט שפירא הוסכם כי קיימות ראיות לכאורה נגד טיברג וכי די בראיות המצביעות על מסוכנות מוגברת המצדיקה מעצר. הוזמן תסקיר מבחן כדי להעריך את מסוכנותו של טיברג ואת האפשרות לשחררו. הדו"ח פירט את הישגיו הלימודיים המרשימים של טיברג ואת משפחתו התומכת, אך ציין גם את מצבו הנפשי הקשה כתוצאה משירותו הצבאי ואת הפער בין יכולותיו האינטלקטואליות לבין יכולתו להתמודד עם מצבים רגשיים מורכבים. בית המשפט לא שלל מכל וכל את האפשרות של הישנות המחלה ולא המליץ על שחרורו. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, הורה השופט שפירא על שחרורו של טיברג בתנאים מסוימים: הוא יישאר בבית סבתו במעצר בית מלא, ילבש אזיקים אלקטרוניים ויהיה תחת פיקוח של בני משפחה שחתמו על התחייבות עצמית בסך 20 אלף שקל כל אחד להבטחת התחייבותם. תנועותיו של טיברג מוגבלות, עליו להפקיד 20 אלף שקל במזומן ולחתום על התחייבות עצמית של 50 אלף שקל, ודרכונו מוחרם. השופט הדגיש את חזקת החפות ואת הצורך לאזן סיכונים, מתוך אמונה כי המפקחים המוצעים מסוגלים להבטיח ציות. טיברג עצור מאז דצמבר 2010, וההשלכות של הפרת תנאי השחרור הוגדרו כאמצעי הרתעה מספיק. פסק הדין ניתן בנוכחות טיברג ושני עורכי הדין.