ת"פ 48064-03-20

תקציר

הנאשמים בתיק זה הואשמו במספר עבירות הקשורות להתקנת מתקן גז פחמימני מעובה ביתי (גפ"מ) ללא הרישיונות והאישורים הנדרשים. תיקון לחוק הרלוונטי, שנכנס לתוקף לאחר ביצוע העבירה אך בטרם ניתן פסק הדין, הסיר את הדרישה לרישיון והחליף אותה בדרישת הכשרה והסמכה. הנאשמים טענו כי יש לבטל את כתב האישום שכן שינוי החקיקה גרם לכך שמעשיהם אינם מהווים עוד עבירה. בית המשפט חלק על כך, ופירש את השינוי כשינוי של העבירה ולא כביטול. נפסק כי תיקון החקיקה לא ביטל את הצורך בפיקוח בענף הגפ"מ, אלא רק שינה את הדרישות, ולכן האיסור על עבודה ללא רישיון נותר בעינו. עם זאת, בהתחשב בכך שהתיקון מהווה שינוי בהגדרת העבירה ואחריותה, מצא בית המשפט כי יש לייחס לנאשמים עבירה של עבודת גפ"מ הטעונה הסמכה ולא עבירה חמורה יותר של איסור הפעלת גז ללא רישיון. פסק דין זה הוחל גם על המנהל והחברה שהעסיקו את העובד שביצע את העבודה. עוד קבע בית המשפט כי אישום נוסף של אי קיום תקן רשמי, הנוגע להיעדר בדיקה ומילוי טפסים, אינו תלוי בסוגיית הרישוי ויישאר בכתב האישום. לפיכך נעתר פסק הדין באופן חלקי לבקשת הנאשמים, ותיקן את כתב האישום כך שישקף את שינוי הנסיבות אך לא דחה אותו על הסף.