סע"ש 53681-10-18

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הסכם הפשרה בין התובעת לבין הנתבעת מס' 3 ומצא כי הוא פסול בשל חוסר בהירות והבנה מצד התובעת, שלא ידעה לקרוא עברית. בכך מבוטל ההסכם, והתובעת מצווה להשיב לה את הסכום של 29,912 ₪ ששולם לה על ידי הנתבעת מס' 3. השופטת קבעה גם את תחולת צו ההרחבה לענף הניקיון על הצדדים, וקבעה כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שעיסוקם העיקרי של הנתבעים 2 ו-3 היה מתן שירותי ניקיון ולא כוח אדם. לפיכך, צו ההארכה אינו חל במקרה זה. באשר לכספי הפיקדון, זכאית התובעת להפקדת מסתננים, כאשר חלקו של המעביד הוא 12,088 ₪, שינוכו מהסכומים המגיעים לתובעת בגין פנסיה ופיצויים. בגין הפרשי פנסיה זכאי התובע ל-10,161 ₪ ו-10,174 ₪ מהנתבעות 2 ו-3, בהתאמה, עבור תקופות העסקתם. עם זאת, סכומים אלה ינוכו מסכום ההשבה שחבה התובעת לנתבעת מס' 3. גם תביעותיה של התובעת לפיצויי פיטורים ופדיון חופשות נדחו, שכן היא לא הייתה זכאית להן בשל נסיבות סיום העסקתה. נמצא כי הנתבעת 3 שילמה לתובע ביתר 2,022 ₪ בגין פדיון חופשה, אשר יקוזזו כנגד כל סכום שייפסק לתובע. תביעותיה של התובעת לדמי הבראה והודעה לעובד נדחו אף הן. הנתבעת מס' 3 לא נשאה באחריות לכך שלא מסרה הודעה בטיגרינית, שכן התובעת קיבלה הודעה בעל פה על תנאי העסקתה וכן קיבלה הודעה בעברית ובאנגלית. לבסוף נפסקו לתובעת 8,981 ₪ עבור דמי חגים, שישולמו על ידי הנתבעים 1 ו-3. כל צד יישא בהוצאותיו, וזכותו לערער על פסק הדין תוך 30 יום.