ת"א 42890-09-20

תקציר

התובעים והנתבע 1 שותפים בהחזקת זכויות חכירה במרכז מסחרי. המחלוקת העומדת בפני בית המשפט היא האם הנתבע 1 הפר את הסכם השכירות בכך שלא שילם דמי שכירות עבור תקופת האופציה השלישית. בית המשפט קבע, כי התובעים הוכיחו כי הנתבעת 1 מימשה את האופציה השלישית והפרה את הסכם השכירות בכך שביטלה אותו שלא כדין ולא שילמה את דמי השכירות עבור תקופה זו. עם זאת, תביעת התובעים לנזקים כתוצאה מההפרה נדחתה, שכן הם לא הוכיחו כי נגרם להם הפסד כספי כלשהו מההפרה. בית המשפט מצא כי התובעים הצליחו לצמצם את הנזק בכך שהשכירו ישירות את הנכס לשוכר משנה וקיבלו דמי שכירות גבוהים יותר ממה שסוכם עם הנתבע 1. לפיכך, התועלת הכלכלית שהופקה מתביעת התובעים להקטנת הנזק קיזזה את נזקי ההפרה, והתובעים לא היו זכאים לכל פיצוי. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם מאחר והתביעה נדחתה בשל הצלחת התובעים בהפחתת הנזקים וחוסר העקביות של גרסאות הנתבעים בהליכים שונים.