סע"ש 64071-12-24

תקציר

החלטת בית הדין מתבססת על חוק שוויון הזדמנויות, האוסר בין היתר על אפליה בפיטורים מחמת גיל. החוק מטיל את נטל ההוכחה על המעסיק במקרים כאלה, ומחייב אותו להוכיח כי פעל בהתאם לחוק - אם העובד יכול להראות שלא הייתה סיבה לפיטוריו הקשורה להתנהגותו או לביצועיו. נטל ההוכחה הראשוני של העובד אינו גבוה, במיוחד במקרה של סעד זמני. על העובד להציג עילה לכאורה להעברת נטל ההוכחה למעסיק. בית הדין מצא כי העובד עמד בנטל זה, שכן לא הייתה כל אינדיקציה לכך שפיטוריו היו קשורים לתפקודו או להתנהלותו. כמו כן, המעסיק, מרכז תרבות וקהילה, לא הציג קריטריונים כלשהם לבחירת עובדים לפיטורים, או ראיות לפרמטרים שנלקחו בחשבון בהחלטה הסופית לפטר את העובד. נסיבות העובד, גילו וקשיים פוטנציאליים במציאת עבודה בשל גילו ומצבו הבריאותי לא נלקחו אף הם בחשבון. עוד ציין בית הדין כי המעסיק לא שקל כל אמצעי חלופי, כגון הפחתת שעות עבודה או שכר, וכי נראה כי ההחלטה לפטר התבססה על שיקולים תקציביים בלבד. מאחר שהמעסיק לא יכול היה להצדיק את הפיטורים בעילה שאינה קשורה לגיל, פסק בית הדין לטובת העובד. ההחלטה לפטר את העובד בוטלה, והמעסיק חויב לשאת בהוצאותיו. על העובד להגיש כתב תביעה עד ליום 30.3.2025, וניתן לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 יום.