סע"ש 59955-06-19

תקציר

בית הדין מצא כי לא התקיימו יחסי עבודה בין התובעת, דוברת עצמאית, לבין העמותה הנתבעת. התובעת טענה כי פוטרה על ידי העמותה בשל הריונה, אך בית המשפט מצא כי החלטת העמותה לסיים את החוזה לא הייתה קשורה להריונה, אלא נבעה משכר הטרחה ההולך וגדל של התובעת ומרצון העמותה ליצור תפקיד חדש עם תחומי אחריות מורחבים. פסק הדין פירט את המבחנים לקביעת מעמד העובד, תוך שימת דגש על מבחן השילוב המעורב, הבוחן את מידת השתלבותו של העובד בעסקי המעסיק. בית המשפט קבע כי עסקיה של התובעת עצמאיים ונבדלים מפעילות העמותה, וכי תפקידה כדוברת אינו מרכזי בליבת הפעילות של העמותה. כמו כן, התובעת הציגה עצמה כעצמאית בפני העמותה, רשויות המס ובפרסומיה העסקיים. היא גם עבדה עבור לקוחות אחרים לצד העמותה והיה לה את החופש לארגן את לוח הזמנים שלה באופן עצמאי. בית המשפט דחה את טענת התובעת לאפליה על רקע הריון, וקבע כי החלטת העמותה לחפש מחליף התקבלה מספר חודשים לפני שהתובעת הודיעה על הריונה. מגרסת העמותה, הנתמכת בעדויות עדים, עולה כי לתובעת נודע על הכוונה להחליפה כבר במאי 2018, ומודעות דרושים למחליפה פורסמו באוגוסט 2018. בית המשפט הגיע למסקנה כי פעולות העמותה היו לגיטימיות ונבעו מרצון לבנות מחדש וכי לא הייתה אפליה נגד התובעת בשל הריונה. משכך, נדחתה תביעתה של התובעת, והיא חויבה בהוצאות עו"ד הנתבעת, בסך 7,000 ₪.