ע"א 1118/19

תקציר

במקרה הנדון, קבע בית משפט קמא ממצאים עובדתיים ומהימנים משמעותיים בנוגע למכירת מקרקעין במרמה בכפר יונה ובפרדס חנה, אשר גרמה לנזק כלכלי למשפחת גוטמן. נקבע כי שמריה וברנשטיין קשרו קשר למכירת קרקעות בסכומים גבוהים יותר ממה שדווח לבני הזוג גוטמן, ושלשלו לכיסם בסתר את ההפרש. בית המשפט קיבל את עדויותיהם של טרז ודוד גוטמן כאמינות, תוך שהוא דוחה את עדויותיו המפותלות של שמריה. בכפר יונה נמכרו מגרשים על ידי שמריה באמצעות החברה לפיתוח ג'וי-אל, וראיות מראות כי שמריה גבה תשלומים לא מוצהרים נוספים מרוכשים. בפרדס חנה, הסכמים סודיים חשפו ערכי נדל"ן גבוהים יותר ממה שהוכרז, ביוזמתו של שמריה, עם מעורבות של ברנשטיין, יוסף ויעקב. למרות שבסופו של דבר התירו בני הזוג גוטמן חלק מההונאה והשיבו פיצויים גבוהים יותר בהסדרים, קבע בית המשפט כי נגרמו להם נזקים משמעותיים. בעוד שהחלטת בית משפט קמא הטילה על ברנשטיין ושמריה אחריות להפרת אמונים ולהתנהלות במרמה, היא לא מצאה ראיות מספיקות כדי להפליל את יעקב בפעולות כפר יונה, אם כי היא תומכת במעורבותו במזימות פרדס חנה. ערעור הוביל להתאמות, שחרור יעקב מאחריות כפר יונה אך שמירה על התחייבויות כספיות משותפות לנזקים בעסקאות אחרות. כמו כן, ביקורת על שכר טרחה עודף ופיצוי על עוגמת נפש הובילה להתאמות קלות והפחיתו את הנטל הכספי. בית המשפט שם דגש על פרקטיקות הטעיה ששללו ממשפחת גוטמן רווחים כספיים ראויים, ובכך פסקו פיצויים ועלויות ניכרים להבטחת ההשבה.