ת"א 51012-12-20

תקציר

התובעת והנתבעת התקשרו בהסכם פשרה בתיווך בית המשפט, בדבר תיקון מקום החניה של התובעת, אשר שקע עקב פגמים בקיר התמך ובמילוי תחתיו. בהסכם נקבע כי התיקונים יבוצעו על פי תכנית שהוכנה על ידי מהנדס הנתבעת, ללא צורך בייעוץ מקרקעין או באישור התובע, ובלבד שיאשר כי אין צורך בהתייעצות. התובע טען כי הנתבע הפר את ההסכם בכך שהתערב בשיקול דעתו של המהנדס והטעה אותו להכין תכנית המבוססת על תוכנית החניה השכנה, שלא הייתה חלק מההסכם. בית המשפט קיבל את טענת התובעת, וקבע כי הנתבע רימה את התובעת להסכים להסדר בכך שהציג מצג לפיו היא תעמוד בהסכם, תוך כוונה להכתיב את התוכנית למהנדס. יתר על כן, הנתבע הטעה את המהנדס לגבי תנאי ההסכם, הפריע לשיקול דעתו וגרם לו להכין תכנית שאינה מתאימה ואינה בטיחותית. בית המשפט הורה על ביטול הסכם הפשרה, קבע כי יש לתקן את החניה על פי התוכנית הראשונית שהכין המהנדס, ופסק לתובע פיצוי בסך 15,000 ₪, לצד 10,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין.