ת"א 27907-11-19

תקציר

התובע, שהיה מעורב בשתי תאונות דרכים נפרדות, תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעים לא חלקו על אחריותם, והותירו את היקף הנזק שנגרם כתוצאה מכל תאונה לקבוע. בית המשפט מינה מומחים רפואיים אשר העריכו את נכויותיו הזמניות והצמיתות של התובע כתוצאה מהתאונות. חוות הדעת של המומחה האורתופדי קבעה נכות רפואית משוקללת של 6.2% לתאונה הראשונה ו-10.88% לשנייה, ואילו המומחה הנוירולוגי לא מצא נכות נוירולוגית נותרת. בית המשפט בחן את הנכות התפקודית ומצא כי התובע ניסה להגזים בתוצאות התאונות. נקבע כי הנכות התפקודית תואמת את הנכות הרפואית, למעט הנכות הקשורה לשבר, שבית המשפט קבע כי אינה תפקודית. כך, נקבעה הנכות התפקודית על 6.2% בשתי התאונות. באשר לנזקים כספיים, בית המשפט חישב הפסדי שכר בעבר, כושר השתכרות עתידי, סיוע מצדדים שלישיים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. בית המשפט פסק לתובע 114,597 ₪ מהנתבע 1 ו-101,500 ₪ מהנתבע 2, שישולמו תוך 30 יום. הסכומים כללו הפסדי השתכרות עתידיים בסך 90,000 ₪ בגין כל תאונה, הוצאות סיוע והוצאות רפואיות בעבר ובעתיד בסך 5,000 ₪ ו-6,500 ₪, ונזק לא ממוני בסך 13,097 ₪ בגין התאונה הראשונה, בניכוי פיצויי הפגיעה שקיבל התובע. פסק הדין היה לטובת התובעת, והנתבעים חויבו לשלם את הסכומים האמורים, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה, החזר שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין. לתובע הייתה זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום, וניתן היה לפרסם את פסק הדין בעילום שם.