עת"מ 27876-08-15

תקציר

בית המשפט החליט שלא להיעתר לבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע בכל הנוגע לתשלומי ארנונה. זוהי הבקשה השנייה לעיכוב הליכי גבייה, שנדחתה בעבר בהחלטה מיום 13.9.2015, ולאחריה נדחה ערעור לבית המשפט העליון. הבקשה הנוכחית, המתמקדת במבקש אחר, מנסה לעצור את הליכי הגבייה ולמנוע הצגת שיקים לפירעון. בית המשפט מוצא כי בקשה זו אינה נבדלת מקודמתה ומזהה סתירות לכאורה בטענות המבקשים. לטענתם, הקרקע אינה בשימוש כבר תקופות ארוכות, אך נראה כי התנהלו הליכים משפטיים רבים הקשורים לשימוש בה ולבנייה הבלתי חוקית. המבקשים גם אינם מצדיקים אי תשלום מס מאז שנת 2007, כאשר הסברם לאי קבלת הודעות אינו מהווה עילה מספקת לאי תשלום. זאת ועוד, עיתוי הגשת הבקשה הנוכחית מעלה חשדות בדבר מניעי המבקשים ותום לבם. בית המשפט מדגיש כי צווי מניעה זמניים הם חריגים ובמקרה זה יש להינתן רק אם המבקשים יכולים להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים ולהוכיח כי אי מתן צו המניעה יביא למצב בלתי הפיך. המבקשים לא עמדו בנטל הוכחה זה. הם לא סיפקו מספיק פרטים או ראיות לכך שיתקשו להחזיר כספים אם העתירה תצליח. בנוסף, המשיב מחזיק כעת בשיקים כדין, והמבקש לא שכנע את בית המשפט אחרת. החלטה זו אינה מכריעה לגופה של העתירה, והמבקשים רשאים למשוך אותה בתוך שבעה ימים כדי להימנע מהוצאות נוספות. בית המשפט פוסק למשיב 5,400 ₪ שכר טרחת מפרק ומספר שכ"ט עו"ד מהמבקשים.