ע"א 1395/02

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור בעניין תוקפן של העברות רכוש הנוגעות לזכויותיהם של וידה ואברהם בדירה ובחנות. השאלה העיקרית הייתה האם חלקה של וידה הועבר באופן לגיטימי לאברהם ולאחר מכן למערער. בית המשפט המחוזי לא מצא כל ראיה לעסקה עיקרית בין וידה לאברהם שהייתה מאשרת העברות כאלה, וציין כי ייפוי הכוח של וידה לאברהם אינו מכסה זכויות קניין אלה במפורש. יתר על כן, היכולת הנפשית של וידה התדרדרה עקב אלצהיימר, מה שהשפיע על תוקפה של כל הסכמה לאחר מכן. השופטת העלתה כראוי את סוגיית העסקה הבסיסית באופן עצמאי, בהתחשב בזכויות היורשים הפוטנציאליים ובדרישות הצדק. אשר לזכויותיו של אברהם, העברת רכושו למערער נעדרת תוקף שכן הוא היה מאושפז בבית החולים וייפויו הנוטריוני לא נתמך באישור הרפואי הנדרש המוכיח כשירות נפשית. בית המשפט הדגיש כי נוטריון חייב להיות בעל אישור כזה לפני שהוא נותן תוקף לפעולות של אדם מאושפז. בנוסף, למרות שאברהם מינה הן את המערער והן עורך דין בייפוי הכוח, רק המערער פעל על פיו. על אף שערעור על מעמדו של המשיב בתיק המבוסס על ניהול עיזבונה של וידה, העדר צו ירושה המאשר את טענתה של וידה לא שלל את העיקרון המשפטי לפיו ירושה היא על פי דין או צוואה, ולא הוצגה צוואה תקפה. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור ונמנע מלפסוק הוצאות.