רער"צ 5809-09-21

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל. בית המשפט מסכים עם החלטת הרשם, ומוצא אותה חוקית ועולה בקנה אחד עם סעיפי החוק הרלוונטיים. הבקשה מבקשת לערער על שתי החלטות: הראשונה, דחיית בקשת המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל אמצעים ולאחד את תיקי ההוצאה לפועל שלו, והשנייה, אישור צו תשלום חודשי בסך 200 ש"ח בגין חוב של 900 אלף שקל. בית המשפט מסביר כי חוק ההוצאה לפועל קובע תקופות ספציפיות לפירעון חובות ומגביל את התארכותן, אלא בהסכמת שני הצדדים. מאחר שהמשיב אינו מסכים לתקופה ממושכת, ובהינתן שנסיבות המבקש אינן מצדיקות זאת, אין בית המשפט יכול להורות על איחוד תיקים או להכריז עליהם כחייבים מוגבלים באמצעים, מה גם שמוסד זה בוטל עם חוק חדלות פירעון. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי איחוד "זמני" של תיקים אינו אפשרי, שכן הוא יעקוף את כוונת המחוקק ויביא לניצול לרעה של הליכים משפטיים. בית המשפט מדגיש את חשיבות האיזון בין האינטרסים של החייבים והנושים ומציין כי המבקש לא הוכיח יכולת עתידית לעמוד בצו תשלומים גבוה יותר. לבסוף, בית המשפט מדגיש כי החלטות רשם ההוצאה לפועל עולות בקנה אחד עם החוק ופסיקות קודמות של בית המשפט העליון. לפיכך, היא דוחה את בקשת רשות הערעור, מבלי להורות על הוצאות, ומורה לצדדים לעדכן את תיק ההוצאה לפועל בהתאם.