רע"א 18974-04-17

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, ומתבסס אך ורק על המידע שנמסר: **פסק דין: רע"א 18974-04-17 שגראוי ייזום ובניה (אס.בי.סי) בע"מ נ' פוגל ואח'** **בית המשפט:** בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. **תאריך:** כ"ב ניסן תשע"ז, 18 באפריל 2017. **השופטת:** אביגיל כהן. **רקע עובדתי:** המבקשת (שגראוי) הינה חברת ייזום ובניה. המשיבים הינם דיירים בבניין בנתניה (המשיבים 1) וחברת אפריקה ישראל מגורים בע"מ (המשיבה 2). התביעה המקורית הוגשה על ידי הדיירים בגין ליקויי בנייה ברכוש המשותף. בית משפט השלום מינה את המהנדס אלפרד אירני כמומחה מטעמו. בחוות דעתו, המהנדס אירני הצביע על רטיבות בלובי הבניין והמליץ על ביצוע בדיקה תרמית לאיתור מקור הרטיבות, תוך שהוא מציין כי ייתכן והרטיבות נובעת מקומת הקרקע או מהגג העליון. לבקשת המשיבים (הנתבעות) ובשל התנגדותן, לא מונתה חברה מסוימת (אינפרטק) וכן מכון התקנים הודיע כי אינו מבצע בדיקה מסוג זה. בית משפט השלום, בהסדר דיוני בין הצדדים, מינה את המהנדס דודו לנדאו כמומחה נוסף, אשר תפקידו היה לבצע בדיקה תרמית לאיתור מקור הרטיבות בלובי, בהתאם להמלצת המהנדס אירני. **הבקשה לפסילת המומחה וטענות המבקשת:** שגראוי ביקשה לפסול את המהנדס לנדאו עוד בטרם הוגשה חוות דעתו. טענותיה העיקריות היו: 1. **חריגה מסמכות וסטייה מהסדר דיוני:** המבקשת טענה כי המומחה לנדאו הודיע כי אין בכוונתו לבצע בדיקה תרמית, למרות שמונה לכך במפורש. לטענתה, זוהי חריגה מההחלטה שקבעה את מינויו ומההסדר הדיוני שהושג. 2. **חשש ממשי למשוא פנים ופגיעה במראית פני הצדק:** נטען כי המומחה קיים סיור בבניין בנוכחות נציגי הדיירים, לאחר מכן סר לשתיית קפה אצל אחד הדיירים, ובהמשך העביר דרישה לשכר טרחה גבוה. התנהלות זו, ובפרט הקשר הישיר והבלתי אמצעי עם הדיירים, יצרה חשש ממשי למשוא פנים. 3. **התנהלות לא תקינה:** בנוסף, המבקשת טענה כי המומחה הודיע שאינו מתכוון לבצע סיור נוסף, אלא להשלים את חוות דעתו על בסיס החומר שקיבל מהתובעים (הדיירים). **החלטת בית משפט קמא (בית משפט השלום):** בית משפט השלום דחה את בקשת המבקשת לפסילת המומחה. נימוקיו העיקריים היו: 1. **עמידה בדרישות לפסילת מומחה:** נקבע כי לצורך פסילת מומחה, יש להציג תשתית עובדתית ברורה המבססת חשש ממשי למשוא פנים או לפגיעה בזכויות. 2. **מהות המינוי:** בית המשפט קבע כי הבדיקה התרמית אינה המטרה אלא **אמצעי** לבירור מקור הרטיבות. המומחה הוא זה שמופקד על קביעת אופי הבדיקות לפי שיקול דעתו המקצועי. אם סבר שאין צורך בבדיקה תרמית, אין בכך עילה לפסילתו. 3. **קשר עם צדדים:** אמנם מומחה בית המשפט צריך להימנע מקשר ישיר ובלתי מורשה עם הצדדים, אך המקרה המתואר (סיור משותף ושתיית קפה) לא ביסס חשש ממשי המצדיק פסילה. בית המשפט ציין כי המבקשת הגישה את הבקשה לאחר האירוע, מה שיכול להעיד כי גם היא לא ראתה בו בסיס לפסילה באותו שלב. 4. **שכר טרחה:** נקבע כי שיעור שכר הטרחה אינו מהווה עילה לפסילה. **החלטת בית המשפט המחוזי (בית המשפט לערעורים):** בית המשפט המחוזי קיבל את החלטת בית משפט קמא ודחה את בקשת רשות הערעור, עוד בטרם נענתה המשיבה. הנימוקים העיקריים להחלטה: 1. **הלכת ההתערבות בהחלטות ביניים:** נקבע כי ככלל, השגות על החלטות ביניים של ערכאה דיונית יידונו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. התערבות מיידית תיעשה רק במקרים חריגים בהם ההחלטה עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות, לגרום נזק חמור, או להוביל להליך שגוי או מיותר. 2. **פסילת מומחה – הלכה:** דחיית בקשה לפסילת מומחה (או חוות דעת) אינה יוצרת מצב בלתי הפיך. טעות בהחלטה, אם נפלה, ניתנת לתיקון במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי. 3. **חזקת התקינות של המומחה:** נקבע כי חזקה על מומחה בית המשפט שיפעל באופן מקצועי ונאמן. חזקה זו ניתנת לסתירה רק אם מוכח חשש ממשי לפגיעה בזכויות. 4. **החלת העקרונות על המקרה:** * **מהות הבדיקה:** בית המשפט הסכים עם קביעת בית משפט קמא כי המטרה היא איתור מקור הרטיבות, והבדיקה התרמית היא אמצעי. אם המומחה לנדאו סבר שיש דרכים אחרות לאתר את המקור, אין בכך חריגה. * **ההשלכות:** השאלה אם יש חובה לבצע בדיקה תרמית או אם ניתן לאתר את מקור הנזק בדרכים אחרות, עדיין ניתנת לבירור במסגרת חקירה נגדית של המומחה לנדאו, וכן של המומחה אירני (לגבי המלצותיו). לכן, החלטת הביניים לא "חרצה את גורל הסוגיה". * **קשר עם צדדים:** נקבע כי אף אם יש להימנע מקשר עם צדדים, אירוע בודד (כפי שתואר) אינו מבסס חשש ממשי לפסילה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הבחנה בין החלטות ביניים להחלטות סופיות:** פסק הדין מדגיש את הכלל לפיו על החלטות ביניים של בית משפט השלום יש לערער, ככלל, רק במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. הדבר נועד להבטיח יעילות דיונית ולמנוע פיצול הליכים. * **התערבות שיפוטית בהחלטות בנוגע לפסילת מומחים:** בית המשפט חוזר ומדגיש כי לא בנקל יתערב בהחלטות הנוגעות לפסילת מומחים. חזקת התקינות של המומחה מציבה רף גבוה להתערבות. * **שיקול דעת המומחה:** פסק הדין מחזק את עמדת בית המשפט כי המומחה מטעם בית המשפט הוא בעל שיקול הדעת המקצועי לקבוע את אופי הבדיקות הדרושות להוכחת עובדות במחלוקת. המטרה (איתור מקור הרטיבות) היא הקובעת, והאמצעים להשגתה נתונים לשיקול דעתו. * **"מראית פני הצדק" לעומת "חשש ממשי":** בית המשפט מבהיר כי אמנם מומחה צריך לפעול בהתאם לכללי אתיקה ולהימנע מקשרים העלולים לפגוע במראית פני הצדק, אך לצורך פסילה נדרש **חשש ממשי** ולא רק חשש תיאורטי. המקרה המתואר לא עמד ברף זה. * **אופי ההליך:** ההחלטה על דחיית הבקשה לרשות ערעור, מבלי לבקש תגובה, מלמדת על עוצמת הדחייה והשקפת בית המשפט כי אין מקום להרחיב את הדיון בשלב זה. **סיכום:** בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשת שגראוי לפסילת המומחה. הנימוקים העיקריים הם ההלכה בדבר הגשת ערעורים על החלטות ביניים, החזקה בדבר תקינותו של מומחה בית המשפט, והקביעה כי לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים או לחריגה מסמכות, המצדיקים התערבות שיפוטית בשלב זה של ההליך.