דב"ע לד/268 - 0

תקציר

פסק הדין דן בדרישות הרישום כעובד עצמאי לפי חוק הביטוח הלאומי כתנאי לקבלת דמי פגיעה בעבודה. בית המשפט מציין כי מטרת חובת הרישום היא לספק למוסד לביטוח לאומי רישום מלא של המבוטחים ולהבטיח את תשלום דמי הביטוח. המחוקק אמנם ריכך את דרישות הרישום הנוקשות, אך עדיין יש צורך שעצמאים יפעלו ויירשמו במכון. אמת המידה להערכת מעשיו של מבוטח אינה מבוססת על תום ליבו או היעדר כוונה להתחמק מחובות, אלא על הצעדים הקונקרטיים שנקט כדי להירשם במכון. במקרה הספציפי שלפנינו, מצא בית הדין כי המערער, שלא היה רשום בעת תאונת העבודה, לא נקט את הצעדים הדרושים לרישום. בית המשפט הכיר באי ידיעתו של המערער את החוק ובהנחתו כי רישומו תקין, אך הדגיש כי לא נקט כל פעולה כלפי המכון. בית המשפט התייחס גם להוראות סעיף 198א לחוק הביטוח הלאומי, המאפשר למוסד להפעיל שיקול דעת ולהעניק הטבות מטעמי צדק, וציין כי סעיף זה לא יושם בפועל בשל היעדר תקנות רלוונטיות. הערעור על דחיית תביעת המערערת לגמלאות נדחה, תוך הדגשת הצורך בתמונה כוללת של המבוטחים ובפעולה מהירה לבירור מעמדו של סעיף 198א.