ת"א 49883-04-22

תקציר

השופט החליט לדחות את התביעה שהגישו שני תובעים שביקשו תשלום עבור שירותי תיווך נדל"ן. השופט מצא כי התביעה מנסה לעקוף את דרישות חוק הטיעונים, הדורש רישיון תקף לתיווך במקרקעין והזמנה בכתב לביצוע שירותים כאלה, שניהם חסרים במקרה זה. טענת התובעים כי הם עוסקים בעסקת "פליפ" לא הייתה משכנעת. השופטת ציינה כי מעשיהם של התובעים עולים כדי תיווך מקרקעין שלא כדין וכי שכר הטרחה הנטען שהנתבעים הסכימו לשלם לא הוכח. כמו כן, הדגישה השופטת כי מעשיהם של התובעים היו בעייתיים ואינם מזכים אותם בתשלומים כלשהם, למרות שהנתבעים אכן נהנו מהשירותים שניתנו. סירובם של הנתבעים לשלם אופיין כבלתי הוגן וכפוי טובה. עם זאת, השופט בחר שלא לפסוק הוצאות לאף אחד מהצדדים, והותיר כל צד אחראי להוצאותיו. החלטה זו התקבלה על סמך ראיות רבות, לרבות הקלטות ועדויות, שהובילו את השופט למסקנה כי התובעים לא עמדו בדרישות החוק לתביעתם וכי אין להורות לנתבעים לשלם פיצויים כלשהם.