תלה"מ 45608-10-21

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת האב לביטול או הפחתת תשלומי מזונות עבור ילדו הקטין בעקבות השמתה בפנימייה. השופט קובע כי האב לא הביא ראיות מספיקות לכך שצרכיו של הילד פחתו או שמצבו הכלכלי השתנה באופן משמעותי. נטל ההוכחה מוטל על האב, והשופט מוצא את טענותיו לא משכנעות. הסכם המזונות המקורי, שנקבע על 1,400 שקל לחודש, אינו נחשב מופרז, ואין די בטענותיו הכלליות של האב למצוקה כלכלית כדי להצדיק הפחתה ללא פרטים ספציפיים. כמו כן, השופטת מדגישה כי הסכסוך המתמשך בין ההורים הגרושים, וחוסר שיתוף הפעולה של האב עם רשויות הרווחה, שיחקו תפקיד בהשמת הילד מחוץ לבית ואינם צריכים לבוא על חשבון טובת הקטין. האם, המבקרת את הילד באופן קבוע בפנימייה ונושאת ברוב הוצאותיה, נחשבת לגורם אמין יותר מבחינת הבטחת מילוי צרכיו של הילד. עוד מציינת השופטת כי אין די בטענת האב, המבוססת על שינוי בהלכה, ללא ראיות לשינוי נסיבות מהותי. ככלל, פסק הדין מדגיש את חשיבות טובת הילד ואת חובת תום הלב בענייני מזונות. האב חויב לשאת בהוצאות המשפט של האם, בסך 5,265 ₪, ופסק הדין מותר לפרסום.