סע"ש 32357-01-20

תקציר

התובע, עובד בתפקיד גלובלי, תבע את מעסיקו על תשלומים שונים שלטענתו היה מגיע להם בעקבות פיטוריו. הנתבעת תבעה פיצויים בגין הפרה חמורה לכאורה של חובת הבטיחות והביטחון בעבודה על ידי התובע. בית הדין קבע כי חוזה העבודה לא היה לתקופה קצובה, ולכן לנתבעת הייתה זכות לסיים את העסקתה של התובעת מבלי להפר את ההסכם. עם זאת, הנתבעת לא מסרה לתובע הודעה מוקדמת לפיטורים ולכן עליה לפצות אותו בהתאם. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעת לא הוכיחה את תביעתה שכנגד לפיצויים ולכן דחה אותה. התובע היה זכאי לפיצויי פיטורים, למרות שהעסקתו הופסקה עקב התנהגות בלתי הולמת. בית הדין קבע כי הליך הפיטורים היה חוקי, ועילות הפיטורים היו מוצדקות. עם זאת, נפסקו לתובע פיצויים בגין תקופת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, אי הפקדת כספים לקרן פנסיה, פדיון ימי חופשה ודמי הבראה. הסכומים שנפסקו הסתכמו בכ-68,554 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.9.2018. הנתבע חויב לשלם לתובע את הוצאותיו, שהסתכמו ב-8,000 ₪. לשני הצדדים היו שלושים יום לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה.