סע"ש 11611-10-12

תקציר

התביעה שהגיש מלצר לשעבר במסעדה נגד חברת ניהול המסעדות שהעסיקה אותו, ביקשה לקבל בחזרה תשלומים שונים, לרבות שכר שלא שולם, זכויות סוציאליות ופיצויים בגין הפרות של חוקי העבודה, בגין תקופת העסקתו. הנתבעת טענה כי מילאה את כל התחייבויותיה כלפי התובעת, וכי שכרה של התובעת כלל את הסכומים הנתבעים, ששולמו באמצעות טיפים שהתקבלו ישירות מהלקוחות. בית הדין קיבל את עמדת התובעת, וקבע כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה לתעד במדויק את שעות העבודה והשכר של התובעת, כנדרש בחוק. הנתבעת לא הביאה כל ראיה לסכומים ששולמו בטיפים במזומן על ידי הלקוחות, או למועדי התשלום, ולא יכלה להסתמך על תלושי השכר שהונפקו, שלא היו מדויקים. בית הדין קבע כי יום עבודתו האחרון של התובע אינו מעיד על סיום יחסי העבודה, וקיבל את טענתו כי נמנע ממנו להתייצב לעבודה יום לאחר פציעתו. באשר לגמול שעות נוספות, קיבל בית הדין את חישובי התובעת, שכן הנתבעת לא המציאה רישומי נוכחות או ראיות לשעות העבודה של התובעת. הנתבעת נדרשה להוכיח כי התובעת לא הייתה זמינה לעבודה בשעות השנויות במחלוקת, אך לא עשתה כן. בית המשפט קיבל גם את טענות התובעת לפדיון ימי מחלה, דמי הבראה, פדיון חופשות, דמי נסיעה והפרשות לפנסיה, וקבע כי הנתבעת לא שילמה סכומים אלה, ולא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח זאת. בית המשפט הוסיף וקבע כי הנתבעת לא שילמה את שכר המינימום, והורה למסעדה לשלם לתובעת הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן נפסקו לתובע פיצויים בגין הפרות חוקי העבודה על ידי הנתבעת, ושכר טרחת עורך דין. הסכומים שנפסקו לתובע הסתכמו ב-69,227 ש"ח בגין הפרשי שכר, 6,426 ש"ח בגין פדיון ימי מחלה, 3,313 ש"ח בגין דמי הבראה, 3,111 ש"ח בגין דמי נסיעה, 2,629 ש"ח בגין הפרשות לפנסיה ו-3,315 ש"ח בגין פדיון חופשה, כולם יישאו הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין הפרת חוקי העבודה המגנים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. לנאשם ניתנו 30 יום לקיים את פסק הדין, ולאחר מכן יוטלו עליו עונשים.