רע"פ 8886/22

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את בקשת רשות הערעור, והחליט כי יש לדחותה, מבלי לשמוע כלל את טענות המשיב. זאת, משום שהבקשה אינה עומדת באמות המידה המחמירות לערעורים מסוג זה, השמורים למקרים חריגים של שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מהאינטרסים של הצדדים המעורבים. השופט מציין כי טענות המבקש מורכבות מערעור על קביעותיהן העובדתיות של הערכאות הנמוכות יותר בנוגע לנסיבות התאונה, וכן טענות למחדלי חקירה. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי ערכאות הערעור אינן מתערבות בממצאים עובדתיים, במיוחד כאשר הם מבוססים על החלטות יסודיות ומנומקות של הערכאות הנמוכות. השופט אינו מוצא סיבה לסטות מעיקרון זה במקרה זה, מה גם שטענות המבקש נשקלו ביסודיות הן על ידי בית משפט השלום והן על ידי בית משפט קמא. יתר על כן, מחדלי חקירה, גם אם הוכחו, לא יובילו אוטומטית לזיכוי אם יש די ראיות לביסוס אשמה. במקרה דנן, השופט מסכים עם מסקנתו של בית משפט קמא כי אשמתו של המבקש הוכחה מעבר לספק סביר, והמבקש לא זיהה כשלים חקירתיים מהותיים. לבסוף מציינת השופטת כי ניסיונם של המבקשים להסתמך על החלטה קודמת לטובתם בבית המשפט המחוזי אינו משכנע, שכן בית משפט השלום בחן והתייחס לאחר מכן לסוגיות הרלוונטיות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, וגם עיכוב ביצוע גזר הדין נדחה.