ע"פ 27744-10-11

תקציר

הערעור מערער על הרשעה בהחזקת סכין מחוץ לביתו של אדם ללא מטרה לגיטימית, בניגוד לסעיף 186 לחוק העונשין. המערער טען כי החפץ שברשותו סווג באופן שגוי ואין לראות בו סכין. האובייקט המדובר הוא כלי ברזל המורכב משלוש חוליות המחוברות זו לזו, אשר ניתן ללבוש על האצבע, עם קצה קטן בסוף. אמנם הוא מסוגל לגרום לדקירה, אך הוא אינו כלי שמטרתו הטבעית היא לדקור או לחתוך ואינו נחשב פיזית לסכין. המשיב לא הצליח להוכיח מעבר לספק סביר כי החזקת החפץ על ידי המערער הייתה לצורך דקירה או חיתוך או כי מדובר בשימוש פסול. זאת ועוד, המשיב לא הוכיח כי המערער היה מודע לכך שהחפץ הוא סכין שהחזקתה אסורה. לפיכך, ערכאת הערעור מקבלת את הערעור, מתערבת בפסק דינו של בית משפט קמא ומזכה את המערער מחוסר ראיות לכך שהחפץ הוא סכין או כי למערער הייתה המודעות הנדרשת. השופט ר' שפירא, יחד עם א' גרשון וא' קיסריה, הכריעו פה אחד לטובת הערעור, והמערער זוכה.