ס"ע 22486-11-11

תקציר

התובעת, מפיקה בחטיבת החדשות של הנתבעת, טענה כי הועברה שלא כדין מהחטיבה בשל מעמדה ההורי, וביקשה צו מניעה קבוע להחזרת תפקידה, וכן סעד כספי. בית המשפט מצא כי התובעת אכן שימשה כמפיקה בפועל וצריכה להיות זכאית להמשיך בתפקיד זה, אך תביעתה להיות מועסקת בחטיבת החדשות נדחתה, שכן לנתבעת שיקול דעת לשבץ אותה בהתאם לצרכיה. בקשת התובעת להתקבל לעבודה בחטיבת תל אביב התקבלה, כל עוד היא מסכימה לשינויים גיאוגרפיים כלשהם. באשר לסעד הכספי, פסק בית המשפט לתובע סך של 20,000 ש"ח בנוסף לשכר טרחת עורך דין, בשל פגמים שנפלו בהליך קבלת ההחלטות, לרבות היעדר שימוע, ונסיגת הנתבע מהעמדה החלופית שהוצעה לתובע. ההחלטה להוציא את התובעת מחטיבת החדשות נמצאה כלא קשורה למעמדה ההורי, ולכן אינה מפלה. סכום זה ניתן למרות הליקויים שתוקנו בהליכים מאוחרים יותר, בשל התנהלותה הכוללת של הנתבעת כלפי התובעת, לרבות אי נימוק מדוע לא נשקלה בקשתה למינויה באגף התכניות. עוד נקבע בפסק הדין כי על הנתבעת לשקול בקשות למינוי התובעת לתפקידים מתאימים בתום לב ומטעמים ענייניים. לתובעת נדחה ערעור על ההחלטה שלא ליתן צו מניעה קבוע, וניתנו לה 30 יום לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, כאשר לנתבעת ניתנה מסגרת זמן זהה להגיב.