ת"צ 56325-02-16

תקציר

המקרה שלפנינו נסוב סביב שינוי חד צדדי בעמלת הסליקה שגובה לאומי קארד בע"מ – מנפיקת כרטיסי חיוב וספקית שירותי סליקה – לבתי עסק, לרבות לחנותו של המבקש המוכרת כלי בישול מברזל יצוק. המבקשת טענה כי האופן שבו הודיעה לאומי קארד ללקוחותיה על השינוי אינו מספק ומהווה הפרה של חובת תום הלב. באופן ספציפי, ההודעה על העלאת האגרה הוטמעה בדוחות החיוב החודשיים, דבר המקשה על הבחינה. המבקשת ביקשה לאשר תובענה ייצוגית בשם כל העסקים שנגבו בתשלום המוגדל מבלי שהסכימו לכך במפורש. שני הצדדים הסכימו כי ללאומי קארד יש זכות חוזית לשנות את העמלה באופן חד צדדי, אך לא הסכימו על אופן ההודעה המתאים. בעוד המבקש טען כי יש צורך בהודעה נפרדת, ברורה ומפורשת, לאומי קארד טענה כי דפי החיוב הם הדרך המתאימה ביותר. בית המשפט בחן את טיב היחסים החוזיים ואת זכותה של לאומי קארד לשנות את התנאים באופן חד צדדי. הודגש כי יש לממש זכות זו בהתאם לחובת תום הלב, במיוחד נוכח פערי הכוחות בין לאומי קארד לבין בתי העסק. בית המשפט קבע כי ההודעה המוטמעת בדפי החיוב אינה מספקת, שכן היא אינה מבטיחה כי הלקוחות יעודכנו על השינוי. כתוצאה מכך, לאומי קארד לא יכלה לראות בשתיקת הלקוחות הסכמה. באשר לאישור התובענה הייצוגית, מצא בית המשפט כי למבקשת קמה עילת תביעה כנגד לאומי קארד וסיכויי הצלחה סבירים. השאלה העיקרית לגבי שיטת ההודעה הייתה משותפת לכל חברי הקבוצה. יתר על כן, תביעה ייצוגית נחשבה לדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך, בהתחשב במספר העסקים הקטנים המעורבים וחוסר איזון הכוחות. בית המשפט אישר את התביעה הייצוגית, תוך פירוט קבוצת התובעים, עילת התביעה והסעד המבוקש. לאומי קארד חויבה לשאת בהוצאות המבקש בגין בקשת האישור.