ת"א 36405-09-16

תקציר

פסק הדין דן בעקרון תום הלב ויישומו על תביעת שטר חוב. השופט מסביר בהרחבה את ההיסטוריה והמעמד המשפטי של שטרי החוב, ואת הקשר שלהם לעסקה הבסיסית אליה הם קשורים. נטל ההוכחה בתביעת שטר חוב הוא על הנתבע, אך נטל הראיה המשני יכול לעבור לתובע אם יש לו ידיעה בלעדית על עובדות מסוימות. כמו כן נבחנת מערכת היחסים בין נושה לערב, כאשר השופט מדגיש את חובת הזהירות ותום הלב של הנושה כלפי הערב. אם הנושה אינו עומד בהתחייבות הערב או גורם לפקיעת ערבות, הערב עשוי להיות פטור או פטור חלקי מאחריותו. במקרה הספציפי הנדון, השופט מצדד בנאשם. טענת התובעת כי שיק ניתן כבטוחה להלוואה אינה משכנעת, ובית המשפט מוצא כי התובעת לא הציגה ראיות משכנעות לתביעתה. תחת זאת, מקבל השופט את טענת הנתבע כי השיק והערבות הבנקאית הוזכרו בהסכמי ההלוואה וכי ביטחונות אלה לא הוצגו בפני בית המשפט. התנהגותה של התובעת, לרבות הסתרת מידע ואי מימוש הבטוחות, נחשבת להפרת חובת תום הלב, הגורמת לפקיעת ערבויות הנתבעת ולפגיעה בזכויותיה. הנתבע זכאי לקיזוז כנגד תביעת שטר החוב של התובע, ומאחר שסכום הבטוחה עולה על טענת שטר החוב, מורה השופט על מחיקת התביעה. בנוסף, השופטת אינה מוצאת ראיות מספיקות לתמיכה בטענת הנתבע למרמה כנגד התובע. טענות הנתבעת בדבר הטעיה ושימוש לרעה בכספי ההלוואה אינן משכנעות דיין כדי לבטל את החוזה. לפיכך, התביעה נדחית, והתובע חויב לשלם לנתבע את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין, בסך 27,000 ₪ בתוך 30 יום. השופט מסיים את פסק הדין בתקווה לפתרון ידידותי בין הצדדים.