ת"א 37412-07-20

תקציר

הנתבע הועמד לדין בגין הפרת חוזה עם התובע. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי הנתבע אכן הפר את ההסכם. בחוזה המקורי נקבע כי הנתבעת תודיע לתובעת על כל הפרה ותאפשר לה לתקנן תוך זמן סביר. הנתבעת לא קיימה הסכם זה, ובמקום זאת הודיעה לתובע על סיום החוזה ללא התראה או הסבר. השופטת גם לא מצאה כל הצדקה בנימוקי הנתבעת לביטול החוזה, בנוגע לטענות על החמצת מועדים, תכנון לא מקצועי והפרת אמונים. טענותיו של הנאשם בכל הסעיפים נחשבו מאולצות ולא נתמכות בראיות. השופט קבע כי התובע זכאי לפיצוי בגין ביטול החוזה שלא כדין על ידי הנתבע והורה לנתבעת לשלם את מלוא הסכום הנקוב בהסכם, בניכוי הסכום שכבר קיבל התובע. סכום זה מסתכם ב-842,652 ₪, כאשר נצברו הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום. כמו כן חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע, בסך 90,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.