עמ"נ 46751-10-10

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בדיון בערעור ארנונה, שעניינו סיווג נכסיה של המערערת לצורכי מס. המערערת טענה כי יש לסווג את הנכס כ"בית מלאכה" או "מלאכה", ואילו ועדת הערר של העירייה סיווגה אותו כ"מסחר". השופט מסכים עם החלטת הוועדה, ולא יבטל אותה. הנכס המדובר שימש לאחסון, מיתוג והכנת מוצרי הלבשה תחתונה למכירה. המערערת טענה כי פעולות ההכנה מהוות פעילות "ייצורית", שיש לסווג את הנכס כבית מלאכה. עם זאת, השופט קובע כי פעילויות אלה נלוות לפעילות המסחרית העיקרית של אחסון ומכירת המוצרים, ואינן משנות את מהות המוצר. לכן, סיווגו של הנכס כמסחר הוא ראוי. השופטת דוחה גם את טענות המערערת ביחס ליחידות אחרות בנכס, שלטענתם יש לסווגן כ"חדרי עזר" או שהן חייבות בכפל מס. השופט קובע כי ועדת הערר הייתה רשאית לדחות טענות אלה, שכן השימוש בחדרים אלה אינו נופל בגדר ההגדרות הקבועות בחוק, והמערערת לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס טענותיה. כנקודה אחרונה, השופט מאשר את החלטת ועדת הערר כי המערערים לא הוכיחו די הצורך את טענתם לכפל מס, בשל אי הבאת ראיות ברורות. אשר על כן, הערר נדחה, והמערערת נושאת בהוצאות המשפט של העירייה.