ע"א 2699/16

תקציר

בערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו שלא לפסול עצמו מההליך, ערער המערער על סירובו של בית המשפט לפסול עצמו לאחר שטען להטיות המבוססות על החלטות שיפוטיות קודמות. סוגיית הליבה נגעה למחלוקת על גיזום עצים בחלקת אדמה בג'דידה מכר, כאשר הליכים שהסתיימו בעבר הביאו את בית המשפט לדחות בקשת פסילה דומה, תוך הטלת הוצאות על המערער. במהלך ההליך חש המערער דעה קדומה, טען להטיה בשל היכרות לכאורה בין בא כוח המשיב לבין השופט, והתנגד לאופן שבו טיפל בית המשפט בהגשות ובהטלת הוצאות. עם זאת, בית המשפט לא מצא בסיס אובייקטיבי לפסילה, וציין כי חוסר שביעות רצונו של המערער נבע מתפיסות סובייקטיביות של יחס בלתי הוגן, שאינן מצדיקות פסילה שיפוטית. הודגש כי טענות פסילה כאלה צריכות לכלול ראיות מהותיות למשוא פנים, שלא הוצגו. טענות המערער, לרבות טענות בדבר הליך "מזויף" וחוסר הגינות פרוצדורלית, נמצאו בלתי מספקות וחסרות בסיס. יתר על כן, בית המשפט סבר כי פסיקת הוצאות היא עניין שיפוטי שבשיקול דעת ואינה מעידה אוטומטית על משוא פנים. כך, בשל היעדר ראיות מהימנות המצביעות על משוא פנים, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשלם הוצאות נוספות, תוך שהוא שב ומדגיש את חשיבותן של טענות מבוססות להגינות פרוצדורלית שיפוטית.