עמ"נ 9127-04-18

תקציר

המערער במקרה זה ביקש מעמד פליט בישראל על רקע רדיפה פוליטית במדינת הולדתו סרי לנקה. לאחר מספר ראיונות ובדיקות בעניינו קבעו הרשויות הישראליות כי הוא אינו עומד בדרישות להכרה כפליט. השופט הראשי הסכים עם החלטה זו ודחה את ערעורו של המערער. בפסק הדין הסבירה השופטת כי המערערת לא הצליחה להוכיח אף אחד מארבעת היסודות הנדרשים לקבלת מעמד פליט. ראשית, המערער לא הצליח להוכיח חשש מבוסס היטב מפני רדיפה. השופטת ציינה כי התנהלותו של המערער לאורך השנים לא הצביעה על אדם שנרדף או חשש לחייו. כך למשל, המערער התמהמה למעלה מחמש שנים בהגשת הבקשה למעמד פליט, דבר שסתר את טענתו כי הוא אדם נרדף. בנוסף, עבד המערער מדי יום במשרדי JVP – המפלגה שלטענתו נרדפה על ידי הממשלה – ללא כל בעיה. עוד ציינה השופטת כי המערער שהה בסרי לנקה ללא תקרית במשך תשעה חודשים טרם כניסתו לישראל, ובחירתו להישאר במדינה תקופה ממושכת מבלי לבקש מקלט באף אחת מהמדינות הסמוכות מעידה על היעדר חשש לרדיפה. שנית, המערער לא קבע את עילת הרדיפה, שחייבת להיות מבוססת על גזע, דת, אזרחות, קבוצה חברתית או דעה פוליטית. השופט קיבל את טענת המשיב כי המאמרים שהגיש המערער לתמיכה בתביעתו התייחסו לאירועים שהתרחשו לפני בחירות 2015 בסרי לנקה, אשר שיפרו את מצב זכויות האדם במדינה. יתר על כן, גרסותיו של המערער עצמו על רצח אחיו לא היו ברורות, והוא לא יכול היה לספק כל ראיה לתקיפות שלטענתו סבל מהן או לדיווח המשטרתי הנטען שלו. שלישית, לא ניתן לייחס את נוכחותו של המערער בישראל, ולא בארץ מוצאו, אך ורק לחשש מפני רדיפה. השופט הדגיש כי המערער לא הביא כל ראיה לכך שביקש הגנה מהרשויות בסרי לנקה או כי הן אינן רוצות או אינן מסוגלות להגן עליו. לבסוף, גם האלמנט הרביעי – סירוב להגנה מארץ המוצא – לא התקיים. מאחר שהמערער לא הוכיח כי נרדף על ידי הרשויות, לא יכול היה לטעון כי אינו מעוניין בהגנתם. בנוסף, טענתו של המערער כי משטרת סרי לנקה לא יכלה או לא רצתה להגן עליו לא נתמכה בשום תיעוד או חקירה נוספת. ככלל, הגיע השופט למסקנה כי טענותיו של המערער אינן אמינות וכי הוא לא עמד בדרישות להכרה כפליט. השופט דחה גם את טענתו החלופית של המערער כי עקרון אי-ההחזרה מונע את גירושו. המערער לא הוכיח חשש מבוסס היטב מפני רדיפה, המהווה תנאי מוקדם להחלת עיקרון זה. יתר על כן, המערער לא הביא ראיות מספיקות כדי לעמוד בנטל ההוכחה הגבוה הנדרש לטענות מסוג זה, ואף לא הצליח להראות כי שלטונות סרי לנקה אינם מסוגלים או אינם רוצים להגן עליו. לפיכך, דחה השופט את הערעור והורה כי המערער יעזוב את הארץ עד למועד שנקבע.