ע"ז 5392-12-20

תקציר

המבקשת, שיוצגה על ידי עו"ד סיונוב, הגישה בקשה למתן צו ירושה בנוגע לעיזבון בעלה המנוח. עם זאת, טענתה של המבקשת כי הופתעה מהצו שנישל אותה מהעיזבון לא הייתה משכנעת, מה גם שהיא עמדה באופן אקטיבי על זכויותיה במקום אחר וידעה לעמוד על שלה. יתר על כן, המבקשת לא התנגדה לצו בעת הוצאתו, ורק לאחר ארבע שנים וחצי הגישה בקשה לביטולו בשל מחלוקת בנוגע למכירת הדירה המשותפת. בית המשפט מצא כי המבקש הוא זה שהגיש את הבקשה הראשונית ורצה את הצו. המבקש גם לא הוכיח עובדות או נסיבות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו, והנסיבות שהובילו לבקשה הצביעו על חוסר תום לב וניצול לרעה של ההליך. בנוסף, טענת המבקשת כי מצבה הנפשי בעת הגשת הבקשה הראשונית מנע ממנה להבין את השלכותיה לא נתמכה בראיות. המבקש גם לא עמד בדרישת הנימוק לשיהוי. לבסוף, נמנע מהמבקש לטעון טענות סותרות. לפיכך, בקשתה לבטל או לתקן את צו הירושה, ובקשתה לצו ירושה שיכיר בה כידועה בציבור, נדחו שתיהן לאחר מכן. התנגדות המשיבים לבקשה האחרונה התקבלה. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשיבים 1 ו-2 בסך 35,100 ₪.