עמ"נ 264/06

תקציר

הערר מערער על החלטת ועדת הערר של עיריית תל אביב לחייב את חברת גרף תעשיות תוכנה עסקיות בע"מ (המערערת) בארנונה על גג הבניין שלהם, המשתרע על פני 243 מ"ר. הגג מצוי ברשות המערערת, ולטענתם הוא נעול ברובו ומשמש רק לעתים רחוקות פועלי בניין לעישון. החלטת העירייה התבססה על השימוש בגג על ידי עובדי המערערת ועל זיקתו האינטגרלית לעסק. עם זאת, בית המשפט מצא כי הגג, על אף היותו מרוצף, נפרד מפנים המבנה ואינו משמש באופן בלעדי את העסק. הוא אינו מוגדר כחלק משטח הנכס על פי תקנות התכנון והבנייה ואין לחייב אותו בארנונה על בסיס שימוש פיזי בלבד. פסק הדין מדגיש כי ארנונה מוטלת בכפייה וללא פיצוי ישיר, והחלטת ועדת הערר לא התייחסה למבחן הכלכלי להגדרת מבנה לצורכי מס. כמו כן, צו הארנונה נעדר הוראות ברורות בנוגע למיסוי גגות, מה שמוביל לאי ודאות. לפיכך, הערעור מתקבל, והמשיב מצווה לשאת בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין.