עע"מ 2152/19

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט לסוגיה פרוצדורלית הנוגעת למערכת היחסים שבין המערער לבין בא כוחו, עו"ד כהן, בנוגע לערעור שהוגש בניגוד לרצונו של המערער. שאלת המפתח היא האם יש לדחות את הערעור על הסף בשל התנגדות המערער. בית הדין מכיר בכך שכשלים פרוצדורליים יכולים להוביל לפיטורים, אך מורכבויות מתעוררות כאשר כשלים אלה נוגעים למהות התיק, ומחייבים דיון מלא. במקרים אזרחיים טיפוסיים, לבעל דין יש זכות להפסיק את ייצוג עורך דינו, דבר המשפיע על הליך הערעור. עם זאת, בית המשפט מבחין בין תובענות ייצוגיות לבין הליכים אזרחיים רגילים, ומדגיש כי חובתו העיקרית של המייצג היא כלפי הקבוצה ולא רק כלפי התובע הייצוגי. תביעות ייצוגיות נועדו לאפשר תביעות לטובת קבוצה גדולה שעשויה שלא לנקוט בהליכים משפטיים באופן פרטני בשל עלות או מודעות. פסק הדין מדגיש את מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי ואת חובתו לפעול לטובת הקבוצה, גם אם הדבר כרוך במחלוקת עם התובע הייצוגי. הוא דן בניגודי עניינים פוטנציאליים כאשר היתרונות האישיים והקבוצתיים מתפצלים, ומדגיש מנגנונים משפטיים לשמירה על אינטרסים קבוצתיים, כגון היכולת להחליף תובע מייצג או בא כוח במידת הצורך. ההחלטה בוחנת את ההשלכות הרחבות יותר של פסקי הדין על חברי הקבוצה ומצביעה על שקילת שיקול הדעת של האינטרסים הקבוצתיים בהחלטות ערעור. מוצעים פתרונות שונים, כגון הטלת הוצאות על עורך הדין היוזם את הערעור או החלפת התובע המייצג. בסופו של דבר דוחה בית המשפט את הבקשה לדחות את הערעור בשלב זה, ומאפשר לו להמשיך לדיון, תוך ציון כי ההחלטה אינה משקפת את גופו של הערעור, שנותר בסמכותו של הרכב בית המשפט המלא.