ד"מ 46355-06-19

תקציר

פסק הדין דן בשתי תביעות נגדיות שהובאו בפני בית הדין לעבודה, הנוגעות לסכסוך בין חברת מ. מתניה נחמיה בע"מ לבין עובדה לשעבר, סולטן סלאק. החברה טענה כי סלאק ביצע מעשי גניבה, הונאה והתעשרות שלא במשפט, ודרשה פיצוי כספי ופיצוי לא ממוני בגין עוגמת נפש. סלאק, לעומת זאת, טען כי פוטר שלא כדין וביקש פיצויי פיטורים, פיצויים בגין הודעה מוקדמת שפקעה, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ושכר עבור חודש ספטמבר 2018. השופט בוחן בקפידה את הראיות והעדויות שהוצגו בתיק, הנוגעות לטענות לגניבה. זה כולל הערכת צילומי אבטחה, עדויות של עדי ראייה וחוות דעת מומחה על הפערים הכספיים לכאורה. השופט מגיע למסקנה כי החברה לא הצליחה לספק ראיות מספיקות להוכחת טענותיה לגניבה מעבר לספק סביר. לפיכך, תביעת החברה להשבה ולפיצויים בגין עוגמת נפש נדחית. באשר לתביעתו הנגדית של סלאק, בית המשפט קובע כי הוא אכן פוטר על ידי החברה ולא נעדר רק מרצון. מאחר שהחברה לא הצליחה להוכיח את טענות הגניבה, היא חויבה לפצות את סלאק בגין פיצויי הפיטורים שלו - שחושבו לפי 8,166 שקל, הודעה מוקדמת בסך 7,000 שקל ושכר שלא שולם בספטמבר 2018 בסך 2,176 שקל. כמו כן, החברה חויבה לשלם לסלאק פדיון עבור ימי חופשה (3,500 שקל) ודמי הבראה (2,173 שקל), שלטענת החברה יש לנכות מכל הכספים המגיעים לסלאק כתוצאה מגניבתו לכאורה. כמו כן חויבה החברה לכסות את שכר טרחת עורך הדין של סלאק, שנקבע על 4500 שקל. סיכומו של דבר, טענות החברה נדחות על הסף, ותביעתה הנגדית של סלאק מאושרת במלואה. החברה חויבה לשלם לסלאק סך של 22,859 שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. ההחלטה התקבלה ביום 08/03/2021 ונעדרה משני הצדדים.