רע"ב 974/23

תקציר

אסיר, המרצה עונש מאסר של 18 שנה בגין עבירות חמורות מאז 2017, ביקש לבטל את צו ההפרדה שלו. האסיר טען כי ההפרדה שלו, הקיימת כבר למעלה מחמש שנים, מוגזמת ויש להסירה בהדרגה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ואישר את צו ההפרדה, בנימוק של המשך מעורבותו של האסיר בפעילות פלילית ומסוכנותו לציבור. האסיר ערער על החלטה זו, אך בית המשפט העליון דחה את הבקשה והסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר. שופט בית המשפט העליון הדגיש את חומרת ההפרדה ואת פגיעתה הפוטנציאלית בצרכים אנושיים, והכיר בה כמוצא אחרון. עם זאת, בהתבסס על עיון מקיף בחומרים חסויים, הגיע השופט למסקנה כי אין חלופה במקרה זה, נוכח התנהגותו העבריינית המתמשכת של האסיר והסכנה הפוטנציאלית לשלום הציבור. ההחלטה הושפעה גם מהאמונה כי הפתרון שהציע האסיר לחלוק את תאו עם אסיר אחר אינו מתאים. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי על שירות בתי הסוהר לחפש כל העת הזדמנויות להקל בתנאי ההפרדה. לפיכך הוארך צו ההפרדה בחצי שנה, מתוך ציפייה ששירות בתי הסוהר ימשיך לעמוד על המשמר בחיפוש אחר חלופות פחות מגבילות.